היא אומנות עתיקה ביותר שיסודותיה שמאנים. לאורך השנים הזדככה האומנות והתפתחה בכיוונים שונים. היום אנחנו מכירים בתרגולים המגעים מהטאואיזם תרגולים בודהיסטים תרגולים מתוך אומנויות הלחימה ותרגולים מהרפואה הסינית. צ’י גונג- פרוש צמד המילים הוא עבודה על הצ’י (אנרגיית החיים). זהו תרגול המלמד שליטה על הצ’י בעזרת ה YI (כוונה) לעתים נעזרים בתנועות, נשימות ותנוחות גוף. הצ’י גונג יכול לשפר את החיות, הבריאות יכול לפתח עוצמה ואף להוביל להתפתחות רוחנית.
כיצד זה עובד? הצ’י גונג עבד בעוצמה על נוזלי הגוף כולל דם, לימפה, הנוזל הסינוביאלי (נוזל המפרקים) ועל נוזל השדרה. על זרימת הדם, הצ’י גונג משפיע לא ע”י הגברת פעימות הלב כי אם ע”י הגמשת המערכת הוסקולארית. כאשר כלי הדם יכולים להתכווץ ולהתרחב בעצמה רבה יותר , הדבר תורם לפעולה מאומצת פחות של הלב. נוזל הלימפה, מונע בעיקר ע”י שרירים זעירים. הצ’י גונג פועל על אותם שרירים הקרובים ‘לקשרי הלימפה’ הגדולים הנמצאים בבית השחי, מאחורי הברכיים והתעלה האינגינלית. פעולה זו ממריצה את זרימת הלימפה דבר אשר מחזק את המערכת החיסונית. חיזוק המערכת החיסונית נעשה גם ע”י הגדלת הצ’י בגוף.נוזל המפרקים, זהו נוזל הנמצא בתוך המפרק ‘משמן’ את תנועתו מאפשר את גמישות המפרק וכאשר הוא פועל ביעילות הוא עוזר במניעת דלקת פרקים וראומטיזם. הצ’י גונג פועל עם נוזל המפרק ע”י דחיסה והתפשטות של הנוזל דבר אשר שומר על המפרק. נוזל השדרה, זהו נוזל העוטף את עמוד השדרה ואת המוח. נוזל זה נמצא בלחץ קבוע אשר נקבע ע”י המשאבה הסרברוספנאלית כל צורות הצ’י גונג משפיעות על משאבה זו אם ע”י הגברת זרימת הצ’י או בצורה מוכנית. בצורה דומה משפיע הצ’י גונג על השרירים גידים ועצמות. צורה עתיקה יותר של התרגול נקראה Nei gong אשר מתאפיינת במעט תנועות חיצוניות והתמקדות בעיקר בחיזוק הצ’י בכלל הגוף.
בחמישה יסודות אנחנו מתרגלים צ’י קונג ככלי המלווה את אומנות הטאי צ’י צ’ואן
